פרק ד: בירושלים

המינוי בראשית 1995 נפוצו שמועות , מפה לאוזן וגם בתקשורת , כי "השגריר המיועד לירדן הוא הפרופסור שמעון שמיר . " לא נטיתי להאמין להן , לאו דווקא מפני שכל הודעה על כך לא הגיעה אלי משום מקור רשמי , שכן מניסיוני ומניסיונם של אחרים ידעתי כי על פי מנהגי המערכת הישראלית בעל הדבר הוא האחרון להיות מיודע . ספקנותי נבעה ממקור אחר - מן הנסיבות שבהן הסתיימה כהונתי כשגריר במצרים . בשנים 1990-1988 ייצגתי את ישראל במצרים על פי מינוי של ממשלת האחדות הלאומית . מאחר שלא נמניתי עם הסגל של משרד החוץ , היה מינויי מן הסוג הנקרא " מינוי פוליטי , " דהיינו אחד מ 11 המינויים ששר החוץ רשאי לעשות שלא מתוך סגל משרד החוץ . ברבות הימים יצא למינויים אלה שם רע , שכן הם החדירו לא פעם לתפקידים חשובים בשירות הדיפלומטי אנשים בלתי ראויים , שנבחרו רק מתוך שיקולים אינטרסנטיים של השר . אולם במקרה שלי , כמו במקרים של כמה מעמיתיי באוניברסיטה , המינוי לא נעשה על פי קשרים פוליטיים או מפלגתיים , שהרי כאלה כלל לא היו לי , אלא על פי המומחיות המקצועית . מצרים , על תולדותיה ותרבותה , הייתה ארץ ההתמחות שלי באקדמיה זה שנים רבות - חקרתי א...  אל הספר