החיבור הזה דן בתקופה מוגדרת - בשנים של יחסי השלום בין ישראל לירדן תחת שלטונו של המלך חוםיץ . שינויים רבים התרחשו באזורנו הסוער מאז אותן שנים ותמורות חלו גם ביחסי ישראל עם שכנותיה , ולאו דווקא לטובה . כוחות רבים נאבקים בארצות ערב על עיצוב דמותן , והמציאות השוררת בהן כיום אינה זהה עם זו ששררה בימי בניית השלום עם המלך חוסיין . עם זאת ראויה פרשת יחסי ישראל ירדן באותה תקופה להילמד בשיטתיות , שכן היא משופעת בלקחים עבור המדינאות הישראלית ומניבה תובנות לגבי ההתנהלות הישראלית מול העולם הערבי ; הכרתה עשויה להעשיר את הבנת עצמנו ואת הבנת הזולת . "אם העבר הוא מכשול ונטל " , כתב פעם הלורד אקטון , "ידיעת העבר היא הדרך הבטוחה ביותר לשחרור " . הספר ממוקד בשאלה מרכזית אחת : איך ומדוע החמיצה ישראל את "השלום החם" עם ירדן . מעולם לא היה , וספק אם יהיה בעתיד הנראה לעין , מנהיג ערבי כמו המלך חוסיין , אשר ביקש לכונן עם הישראלים שלום של הפלת החומות , של שיתוף פעולה נרחב ושל קשרי עם-לעם . יתר על כן , אדריכלי השלום המיוחד הזה , משני הצדדים , הכריזו בחגיגיות על כוונתם לבסס את היחסים על מערכת אדירה של פרויקטים משו...
אל הספר