יש להתייחס לנושא הכנרת בשני מישורים : במישור העכשווי , לטווח הקצר , ובמישור העתידי , לטווח הארוך . כאשר התברר במרס , 1990 ששנה זו שחונה באופן קיצוני עם מפלסים נמוכים בכל האקוויפרים - הוחלט שקודם כל יש לקצץ בהיקף הצריכה . כיוון שהמועד המתאים להליך חוקי רגיל - כבר עבר , היה צורך להשתמש בתקנות לשעת חרום . באותו זמן התרחש גם משבר ממשלתי . במצב כזה , הוחלט על קיצוץ שהוא מחויב המציאות מבחינת מצב מקורות המים , תוך מאמץ שלא לגרום נזק למגזרים הזקוקים למים . זו לא היתה "חוכמה שלאחר מעשה , " היות שגם חורף 1985-86 היה שחון , והיה ברור שקיצוץ אדמיניסטרטיבי בחקלאות ניתן להשגה , וזאת בשונה מהמגזר העירוני . זהו גם המצב לקראת הקיצוץ של השנה הקרובה . ( 1991 ) במרס 1990 הוחלט על קיצוץ של כ 200 מלמ"ק . קמה סערה . הידרולוגים ומומחים שונים טענו שנציב המים אינו מקצץ במידה מספקת : במקום 200 מלמ"ק צריך היה לדעתם לקצץ 300 מלמ"ק , המחמירים טענו שיש לקצץ 400 מלמ"ק והיו אף שהציעו לקצץ 500 מלמ"ק . טענות אלה סייעו בקידום הליכי הקיצוץ , גם אם לא זו היתה כוונת המציעים . השאלה היתה , האם יכול משק המים להמשיך ולספק מים...
אל הספר