ממזרח לבאר שבע , דרומה לכביש חברון , מתנשא תל באר שבע , האתר של באר שבע המקראית . הישוב שכן על גבעה טבעית קטנה , החולשת על סביבתה , מוגנת מצדה הדרומי ומצדה המערבי במפגש נחל באר שבע - נחל / 7 כרק . שני הנחלים הסמוכים מבטיחים כמות גדולה של מים בעת שטפונות . מימיהם נספגים בקרקע ומעשירים את מי התהום . התל חשוף לרוחות מערביות , הנושבות אחר הצהרים ומפיגות את חום הקיץ , והשטח המישורי מסביב נוח לעיבוד חקלאי . אין תמה , שהאתר נבחר להתיישבות כבר בשלהי התקופה הכלקוליתית . התיישבות זו היתה פזורה בסדרה של כפרים קטנים לאורך נחל באר שבע ( כמה מהם בתחום שכונת "נוה נוי' של באר שבע כיום . ( לאחר תקופה זו חנו בסביבת התל נוודים רועי צאן , ואפשר שכאן היה המקום , שבו חפר אברהם באר וכרת ברית עם אבימלך . בתקופת ההתנחלות , במאה ה 12 לפסה"נ , חודשה ההתיישבות על התל . יתכן שאז גם נכרתה הבאר על מורדו המזרחי . הבאר , שקוטרה 2 מ"ר , לא נחפרה על גדות הנחל , אלא על התל , כ 30 מ' מעל לנחל , אולי כדי להבטיח מקור מים בשליטת המתיישבים . בסוף המאה ה 11 נבנתה סמוך לבאר מצודה , ששימשה אולי מקום מושב לשופטים יואל ואביה , ...
אל הספר