באר שבע נועדה מראשיתה לשמש מרכז מסחרי לבדווים בנגב . הם יכלו לרכוש בה את המצרכים השונים שנזקקו להם , ואולם הם התקשו לשווק בעיר את תוצרתם , וגם היקפם של שרותי המסחר היה תחילה מצומצם למדי . בשלהי המאה שעברה השווקים העיקריים לבהמות היו בירושלים , בחברון , במגדל ובעזה ( בימי שישי בשבוע ;( שוק הבהמות המפורסם ביותר בארץ היה אז בלוד , ביום השני בשבוע , ומשך קונים אפילו מביירות . כשהגיע הקאימקאם אצף ביי לבאר שבע נוכח , שיריד בהמות בעיר , כבערים אחרות , ביום שוק קבוע , יסייע לשיפור תיפקודה כמרכז מסחרי . כן יקל הדבר על הבדווים לשווק את תוצרתם , בייחוד צאן וגמלים שעליהם היתה עיקר פרנסתם . לקיום נאות של משפחה בדווית דרושים כמאה ראשי צאן , המאפשרים למכור כ 40 ראש לשנה . הבדווי אינו עומד ברשות עצמו ואינו יכול לייצר את כל הדרוש לו ( למשל , קפה . ( לכן הוא נאלץ לרכוש מוצרים בסחר חליפין . באותם ימים היה הגמל בהמת המשא העיקרית בארץ . לסוסים טהורי הגזע שגידלו הבדווים היתה יוקרה רבה . הבדווים עצמם העדיפו סוסות , ואת הזכרים היו מוכרים לצבא התורכי . הכבשה היתה בעל החיים המועדף לבשר , ומוצריה - צמר , חלב , ...
אל הספר