מתוך שיחתנו בנושא התעסוקה עולים שני נושאים עיקריים : הראשון , הקושי לקבל את עצמנו כמצליחות על רקע ניסיוננו כנשים עם ליקויי למידה והפרעת קשב . והשני , העובדה ששתינו לקחנו את הקושי שליווה אותנו במשך חיינו והשתמשנו בו בתעסוקה לשם העצמה . שתינו עשינו שינוי בחיינו : לקחנו את "החומר המקולקל" וה"מקלקל" והתחלנו להסתכל בו לעומק , לפרק אותו לגורמים , לזהות בו חלקים טובים ופוריים ולהשתמש בהם כדי לשפר את תפקודם של מטופלינו . למדנו לזהות אילו חלקים מקשים עלינו את התקדמותנו ועלולים לפגוע בתפקודנו המקצועי , וכיצד אפשר , בעזרת אסטרטגיות תומכות וסביבה מותאמת , לנטרלם . עוד עלתה מהשיח הבנתנו שהצלחתנו היא דבר מורכב . אנו יודעות שקשה לנו להצליח בעבודה בגלל הפערים הקיימים כל הזמן בין היכולות הטובות ובין הקשיים , וקשה עוד יותר לשמור על ההצלחה לאורך זמן . הסביבה התעסוקתית הדגישה לא פעם את החולשה ואת הקושי על אף ריבוי היכולות הקיימות . וגם כשהכירה ביכולות הקיימות , הימצאותן לצד חוסר היכולות יצרה לא פעם חוסר אמון שלנו בעצמנו ולעתים גם חוסר אמון של הסביבה ביכולתנו . גם כשהצלחנו התקשינו לשמר את האמונה שההצלחה הי...
אל הספר