פתח דבר

" אני בכיתה . המורה נכנסת . היא מחזירה מבחן בהיסטוריה . דווקא ידעתי . פתאום 20 אדום על המבחן . אני בהלם . למדתי המון . מה קרה ? מה אני אעשה עכשיו ? איפה אני אתחבא " ? "אני במלון לפני טיסה . איפה הארנק ? מצאתי . איפה הדרכון ? לא פה ? בכספת . איפה המפתח ? לא מוצאת . מזמינים פורץ . על הטיסה הזאת אני כבר לא אהיה . איך אני חוזרת הביתה " ? מוכר לכם ? קרה לכם ? קרה לילדיכם ? אירועים כאלה והחשש מפניהם ליוו אותנו כל חיינו . הם הפכו אותנו למי שאנחנו . למדנו לחיות איתם , להתגבר עליהם ואפילו להימנע מחלקם . עכשיו החלטנו לכתוב עליהם ספר . המוטיבציה לכתיבת הספר נולדה בתקופה ששתינו רצינו לכתוב . התחלנו לכתוב את הספר בלי לשאול את עצמנו למה אנו עושות זאת . הכתיבה הייתה צורך , שכן היא נגעה בפחד ובהכרח , היא הייתה חלק מהחלמתנו , היא הייתה מפגש של האחת עם האחרת ושל האחת עם עצמה . הכתיבה התפתחה בהדהוד הכפול של הקשר שלנו עם עצמנו וזו עם זו . היא הזינה תחושה של ניצחון שמקורה ביכולת להגדיר את החוויות במילים ולבטא אותן . הכתיבה עשתה בנו שינוי : מחוויה שהליקוי בלתי נתפס , לא על ידינו ולא על ידי הסובבים אותנו , ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד