יסודות נוצריים ברומן 'מרים'

מנוחה גלבוע ביצירות רבות בספרות העברית שנכתבו בראשית המאה העשרים מצויים יסודות נוצריים , שלעתים הם בולטים ושקופים כבר בקריאה ראשונה . יסודות אלה משקפים ראיית עולם תרבותית ומאגר אסוציאציות המצביעים אולי על תפיסה רחבה הרואה את היהדות והנצרות כעולם רוחני אחד . השימוש הספרותי ביסודות נוצריים לא היה בו משום ניסיון להשפיע לכיוון הנצרות ; היה בו שימוש המרחיב והמרבה בעיקר שדות מטפוריים . בין ההשפעות בהקשר זה יש להביא בחשבון שסופרים אלה מוצאם מאזורים שהכנסייה הפרבוסלבית שלטה בהם , וגם את ההשפעות של סופרים רוסים , שלדת הפרבוסלבית יש מעמד דומיננטי ביצירתם , כמו דוסטויבסקי וטולסטוי . אכן , גם הכנסייה הפרבוסלבית , גם דוסטויבסקי וגם טולסטוי נזכרים ברומן 'מרים' של ברדיצ'בסקי . דוגמה לשימוש באביזר נוצרי כחלק מן המרקם המוחשי והפיגורטיבי בכל מיני יצירות היא עטרת הקוצים החוזרת ומופיעה בכמה יצירות בתקופה זול בתיאור שורת העלמות עטורות הקוצים ב'מגילת האש' של ביאליק ; בסיום הרומן 'מכאן ומכאן' של ברנר , המתאר את עמידתם של אריה לפידות ועמרם הקטן נעטרי קוצים ; בסיפור 'שבועת אמונים' של עגנון , המתאר את עטרת האצו...  אל הספר
מוסד ביאליק