תולדות משפחת מרים

דוד יעקבסון לפנות ערב היה הדבר . מרים עזבה את בית מלונה וצרור קטן תחת אצילי ידיה . היא הלכה לחצר בית הרופא קוך , המתינה עד שנתפטרו נמושי החולים , נדחקה אחר זה לחדר הביקור , אחרי הניחה את הצרור במבוא . קם הישיש מעמל יומו ויושט לה את ידו ברגשי חנינה ורחם . והיא השפילה עיניה ותאמר : 'אמתך אני . אהיה לעזר לשרת את החולים ואעבדך באמונה . ' נשקה על מצחה ויאמר : 'בתי את , גדול חסדך עמי' ( עמ' שיז ' . ( במילים אלה סיים מיכה יוסף ברדיצ'בסקי את יצירתו הסיפורית המורכבת ביותר , הרומן 'מרים' ( תרפ"א . ( דן מירון טוען בצדק שהרומן 'מרים' כל כך מורכב ש'יש להסתייג ... מכל נסיון לשוות ל"מרים" אחדות ורציפות 2 שב"משמעות . '" על פי הנחה זו אין לצפות מסיום זה של הרומן 'מרים' שיהיה סיום מתאים לכל מרכיבי הרומן . אולם , סיום זה הוא סיום מתאים לפחות למסלול אחד ברומן , זה המכונה בפני גרשון שקד המסלול 'המתאר את תולדות משפחתה 3 של מרים . ' במסלול זה מתוארות תולדות משפחת מרים במשך ארבעה דורות : בדור הראשון אבי סבה של מרים , הרוכל מבלז , ואשתו ; בדור השני נתן נטע , סבה של מרים מצד אמה , ואשתו דבורה , ויצחק נחמן , סבה...  אל הספר
מוסד ביאליק