צפורה כגן הז'נר האנתולוגי על ריבוי פניו ושפע נוסחיו הוא מעשה יצירה היסטוריוסופי אמנותי ולא רק מעשה של כינוס . האונטולוגיה של האנתולוגיה היא הצגת פוטנציאל האפשרויות הרבות של הקיום היהודי באמצעות המודלים שפותחו במהלך הדורות בקהילות ישראל . ריבוי האגדות והסיפורים המוצג כתהליך של טרנספורמציה קוגניטיבית ואמנותית יוצר קומוניקציה בין כיתות ודורות , ובכך מפתח תובנה תולדתית , כי : 'תולדה היא זו שאישיה מתחשבים עם כל החלקים שמבית ומחוץ ' . ' ריבוי האנתולוגיות של אגדת ישראל בספרות העברית בכלל ובעת החדשה בפרט , מעיד על הצורך להשיב גופי תרבות שאבדו או נשכחו . המשותף לאנתולוגיות — ספירת מלאי של אגדת ישראל לדורותיה . על אף ההבדלים הרבים שבין האנתולוגיות , כולן נמנות על הז'נר האנציקלופדי , כלומר על גוף ספרותי תרבותי , על פי רוב רב דורי המציג חזון שלם של חברה באמצעות אוסף עשיר של מיתוסים ואגדות שנשתמרו במדרשים ובקבצים של סיפורי עם * ראשיתו של המאמר בדברים שהשמעתי במסגרת סדנת מחקר על הנושא The , anthoiogical imagination of Jewish literature שהתקיימה בתשנ"ו במכון פורטר לפואטיקה באוניברסיטת תל אביב , בהנח...
אל הספר