אכן יכול יכלו התאולוגיה והאיקונוגרפיה של מרים הקדושה לחבור לתהייה הקדומה שהיא פחות או יותר מודחקת וכרוכה בסדר הפנטזמה , ובלי שהתמצו בסופו של דבר בחכירה זו בלבד , בכל זאת היו מסוגלות לעורר ולהפעיל את התהייה הזאת שבה מדובר , ושמא אפילו לתת לה פנים חדשות , בהציען לה אפיק מוצא . הקביעה הזאת אולי אינה הולמת ביותר את הגינונים המקובלים , אבל מה לעשות ואין לה דבר עם מאגרי המקורות הישנים שהם פחות או יותר פולקלוריסטים או פגניים , אלה שכה נושאים חן בעיני אי אלה פרשנים ' . כי מה שראוי לעמוד עליו היטב , אם בכלל עתידה להתחוור שייכותה של המטפורה של זיכרון ילדות אל מה שייחשב הממד ה [ פסיכו ] אנליטי של המדונה רל פארסו , הוא האופן שבאמצעותו יכלו ההיסטוריה הקדושה ומאגר הדימויים המסורתי גם יחד לספק לצייר את חומר הגלם , ויתרה מכך , את נקודת המוצא , ושמא אפילו את העילה שאי אפשר בלעדיה , לשם עמל ההסמלה שיסתכם בסופו של דבר בכינון ובה בעת בהצטרפות צלחה אל ראש מעייניה של "האנושות הצעירה" שכה יקרה לפרויד . אנדרה ז'יד [ Gide ] חרץ ש"מה שמעמיד יצירת מופת הוא סיגול , או זיווג צלח של הנושא והיוצר " [ auteur ] ( כך מ...
אל הספר