עונת טעי , מכה" הגיעה . מקום כינוסם היה לפני שער יפו . שם נאספו עם דגלי הקודש , מחתות הקטורת , התופים והחלילים . התהלוכה החלה בדרך המלך שנתמלאה תימרות אבק . הנשים הריעו וחוללו , הדרוישים בצניפיהם הירוקים פיזזו וכרכרו לפני שטיח הנביא" כדוד המלך בשעתו " לפני ארון אלהים . מביתם שעל הגבעה הסתכלו ציונה והכושי בתהלוכה העליזה בשלל צבעיה . ציונה התפעלה מן הפאר ועבדאללה נתאנח מרה : — הולכים הם לאבן הקעבה הקדושה השחורה כעורי ... אילולא את הייתי גם אני בין ההולכים . בדרכם לבית הספר לא העיזו הילדים לשיר ולעשות את מעשי הקונדס בשעת הרכיבה . נכנעים וכפופי ראש ישבו על חמוריהם ובמורא עברו את הדרך המובילה לשער דמשק , שבו הריעו ביתר שאת ה דרוישים הנופלים" " ויכוננו כלפיהם את חניתותיהם עם גדיליהם . בחדש שוול זה חשו הילדים עצמם כזרים בעיר המושלמים , כ כבלתי " מאמינים" שמתיחסים אליהם בסבלנות — עד לעת מצוא . קול הנבל וה ,, דרבוקה" פרץ מכל המבואות הכמוסים ומתחת לקמרונים האפלים : קול אטום כובש , ומלהיב את בני ,, חצי הירח" לקנאת דת ולתאות פראים . הדי הקולות האלה צללו בחזקה בבוקר הזה באולמים הלבנים והמרווחים של...
אל הספר