חרדון סיני Agama sinaita העדין וארוך הגפיים בחרדוני ישראל . אורכו עד 25 ס " מ . זנבו ארוך ודק ומגיע עד שני שלישים מהאורך הכולל . שמו המדעי ניתן לו על פי המקום שבו נתפס ותואר לראשונה , וממנו תורגם השם העברי . הוא שוכן במקומות חיות סלעיים , באזורים המדבריים . רגליו ארוכות ועדינות , והוא מיטיב לרוץ ולטפס יותר משאר חרדוני הארץ . האצבע השלישית ( האמצעית ) ברגליו היא הארוכה באצבעות , ואילו אצל החרדונים האחרים האצבע הרביעית היא הארוכה ביותר . יש הרואים בכך התאמה לטיפוס על סלעים . קשקשי הגוף קטנים כולם ; הם חלקים ואין בהם קשקשים קוצניים או בעלי גבשושיות או קרינים . לזכר קשקשים פךה אנליים ( לפני פתח הביב ) מפותחים ויבלתיים , הגדולים מן הקשקשים האחרים שסביבם , וזהו סימן מובהק להבחנה בין הזוויגים .
אל הספר