שכחת ההשמדה היא חלק מההשמדה , כירון שהיא גם זו של הזיכרון , של ההיסטוריה , של החברתי וכר . שכחה זו מהותית כמו האירוע , שאינו בנמצא לגבינו משום בחינה , בלתי נגיש באמת שלו . שכחה זו עודנה מסוכנת מדי , יש למחוק אותה באמצעות זיכרון מלאכותי ( כיום אלו בכל מקום זיכרונות מלאכותיים המוחקים את זיכרונם של בני האדם , המוחקים את בני האדם מהזיכרון הפרטי שלהם . ( זיכרון מלאכותי זה יהיה הבימוי מחדש של ההשמדה - אבל באיחור , באיחור רב מכדי שיוכל להכות גלים של ממש ולהפריע למשהו עד היסוד , ובעיקר , בעיקר דרך מדיום שהוא עצמו קר , מקרין את השכחה , ההרתעה וההשמדה באופן עוד יותר שיטתי , אם אפשר , מהמחנות עצמם . הטלוויזיה . פתרון סופי אמיתי להיסטוריות של כל אירוע . מעבירים שוב את היהודים לא במשרפות או בחדרי הגזים , אלא בפס הקול ובפס התמונה , במסך הכלל עולמי ובמעבר הזעיר . השכחה , האיון מגיעים כך בסופו של דבר לממד האסתטי שלהם - הם מסתיימים ברטרו שהועלה כאן לממד של המון . סוג הממד החברתי היסטורי שהוסיף להישכח בצורת אשמה , חביון מבויש , מה שלא נאמר , שכבר אינו קיים , כיוון שמכאן ואילך "כל העולם יודע , " כל העול...
אל הספר