זו הפעם השנייה עומדת אישיות ילידת ז'נבה לתפוס מקום חשוב ברומאנטיזם הצרפתי , הלא היא ז'רמין די סטאל . אביה היה ראש ממשלה בימי מלבות של לואי השישה עשר , אמה ניהלה טרקלין מטרקליניה המבריקים ביותר של פאריס' וביתה היה בית ועד לאנציקלופדיסטים ולמדינאים מכל הסוגים . ז'רמין התאבקה בעפר רגליו של וולטיר , ובמחציתו היתה לא רק שותה את דבריו בצמא אלא גם משתתפת בשיחות מסובכות ביותר . בעיקר ידעה להקשיב , כמין אםפאסיה מודרנית למרגלותיו של פריקלס . חלומה של מאדאם די סטאל היה לנהל חוג של אינטלקטואלים בפאריס , אלא שנאפוליון מנע בעדה את ביצוע חלומה . היא נאלצה לעזוב את פאריס , ואולם בביתה שבקופט נפגשים וילהלם שלגל , בנז'אמין קונםטאן , םיםמונדי ואחרים . מתוך מצודה זרה זו יצאה בעצם ההתקפה הרומאנטית על פאריס . היא היתה , בכל מאודה , בת למאה הי"ח . אוהבת חברה היתה וכל כולה לא רצתה אלא לחיות במחיצתם של הוגי דעות ומשוררים . שלוש פעמים ניסתה לפתוח טרקלין בפאריס ושלוש פעמים נכשלה . אחר שנישאה לאיש ונישואיה לא עלו יפה , התחילה לכתוב . היא היתה נצר למשפחה אצילית מזינבה ושכלה היה פתוח לרווחה . עדינותה הנשיית הביאתה ...
אל הספר