הנשים בתנועה הרומאנטית הגרמנית לא הצטיינו ביומרות אישיות . בדרן כלל הסתפקו נשים אלו בשירות , שהיו משרתות את זולתן ובתועלת שהיו עשויות להביא לתנועה . אף על פי כן היה חלקן בעולם הרומאנטיזם לגמרי לא מבוטל . האשת הופיעה כשהמתיחות הרוחנית של התקופה היתה בעיצומה ! היא נכנסה ל'משחק' בכל ישותה , בכל כוחותיה הנפשיים , והשתדלה להגיע לרמת הדמות הנשיית האידיאלית שעליה חלמו משוררים . היא חיה בתסיסה של נאמנות את הדואליזם של ה'אני' וה'לא אני , ' דואליזם שהיה עשוי ברגע של חסד עליון להפוך לאחדות מוחלטת . רגע זה של דריכות ושל התפרקות הובן יפה על ידי הנשים מפני רגישותן הערה ומפני געגועי החירות שלהן , אשר להם התמסרו בכל מאודן . האשה הרגישה את עצמה חיה וחופשיה , אף על פי שלא ידעה מלכתחילה מה לעשות בחירותה זו . עם שלא מעטו השגיאות ואבדן הדרכים שנגרמו בעיקר על ידי המיתום של המעמקים התהו מיים שבנפש האדם והאמונה העיוורת במציאותם , נשארה האשה בתקופה הר 1 מאנטית נאמנה לגורלה וירתה בפעולותיה הענפות אבן פינה לבניין האמאנציפאציה שלה . היה זה מבחר משונה של נשים , שכל אחת מהן נשאה את קולר משוררה , או את קולר משורר...
אל הספר