רטוריקה עדתית וסמנטיקה עדתית , לעתים בוטות ולעתים מרומזות בלבד , שכיחות למדי בדיאלוג הציבורי בישראל . הן זוכות בדרך כלל לתשומת לב הציבור בהקשר של מאבקי כוח ערב בחירות לכנסת , לרשויות השלטון המקומי או למוסדות ההסתדרות הכללית . אין ללמוד מכאן שהרטוריקה העדתית והארגון העדתי ניזונים אך ורק מאופייה וסגולותיה של התרבות הפוליטית הישראלית . שורשיהם נטועים גם בתחומים אחרים , ואולי בעיקר בהם . גורמים חשובים היו הרצון לשמר תרבויות מוצא פרטיקולריסטיות שצמחו במגוון התפוצות היהודיות , והמיקום של קבוצות מוצא שונות במבנה הריבודי — במילים אחרות , גורמים אלה ניכרו במידת החפיפה שבין זהות עדתית למעמד חברתי כלכלי . זאת ועוד : את התופעה העדתית מזינה במידה לא מעטה גם מידת הדתיות , או היחס למסורות דתיות , ומידת היותה רכיב מרכזי בזהות הלאומית . ראשיתה של התופעה העדתית , ועמה הרטוריקה העדתית והמניפולציה בסמלים עדתיים , חלה במפגש בארץ ישראל בין יהודים אשכנזים ליהודים ספרדים ( דוברי לדינו ) ויהודים מקהילות מזרח תיכוניות אחרות ( באסיה ובאפריקה . ( שורשי התופעה נעוצים אפוא בראשית המאה ה : 19 המפגש בין יהודים אשכנז...
אל הספר