הדיון בהשתלבות עדות המזרח במערך הריבודי והפוליטי של החברה הישראלית כרוך בכמה בעיות מתודולוגיות מסובכות , והחשובה ביניהן היא הגדרת מושגי יסוד , כגון רובד או שכבה וסולם של רבדים . ויכוח כמעט נצחי נטוש על מידת הרלוונטיות לאיתור השכבות החברתיות של תכונות הניתנות בדרך כלל למדידה ולהגדרה אובייקטיבית ( כגון השכלה , הכנסה , ותק , משלח יד , השתייכות לקבוצת מוצא מסוימת וכוח פוליטי ) מכאן , ושל תכונות הניתנות פחות למדידה כמותית ולהגדרה אובייקטיבית ( כגון תודעה שכבתית , ציפיות ושאיפות למוביליות ונורמות שונות , הקשורות בדימויי סטטוס וחברה כוללים יותר ) מכאן . המספר הזעום של מחקרים ישראליים בנושא זה מגביר עוד יותר את חוסר הבהירות בסוגיה . גם לו היו מתרבים הנתונים והיו נעלמות הבעיות המתודולוגיות , ספק אם היינו יודעים תמיד מה לעשות בנתונים או כיצד לפרשם . במילים אחרות , השאלה הקשה היא מה מלמדים אותנו הממצאים הסטטיסטיים הכמותיים והאיכותיים על מידת ההשתלבות של העולים במערך הריבודי והפוליטי של החברה הישראלית . אין ספק שעצם המושג 'השתלבות' אינו מוגדר ופולמוסים חריפים רווחים סביבו וסביב דרכי מימושו . אי אפ...
אל הספר