בניגוד לדעת רבים אין שנות ה 50 מהוות את הזירה הראשונה שבה נוצרה והתגבשה הבעיה העדתית בארץ . ניתן להבחין בניצניה כבר במהלך המאה ה , 19 עת נפגשו הספרדים ובני עדות המזרח הוותיקים עם עולים חדשים מעדות אשכנז ממזרח אירופה ' . עולים אשכנזים אלו יצרו את היישוב הישן האורתודוקסי כמערכת אוטונומית ובלתי תלויה כמעט לחלוטין בסביבה הקולטת , הן זו של יהודי המזרח והן זו של האוכלוסייה הערבית והשלטון העותמאני . כל עוד שלטו הטורקים בארץ , היה לעדה הספרדית מעמד בכיר במשמעותו הציבורית החברתית , שכן היה זה החכם באשי שייצג את כלל האוכלוסייה היהודית כלפי השלטונות העותמאניים . תפקידו וסמכויותיו , אם כי מוגבלות , העניקו יוקרה גם לכלל העדה הספרדית , שעמה נמנה בדרך כלל החכם באשי . ביוקרה זו חל כרסום הדרגתי ככל שהתגבש והתעצם היישוב החדש . אדישותם — או לעתים גם עוינותם — של מרבית המרכיבים החברתיים של היישוב החדש כלפי מוסד הרבנות כמוסד סמכותי , החריפו את הפערים בין היישוב הישן ( האשכנזי והמזרחי ) ליישוב החרש , אם כי הגבולות ביניהם מעולם לא הפכו לאטומים וחד משמעיים . עם כינון המנדט הבריטי הוכתה האליטה הספרדית מכה אנ...
אל הספר