מבוא פרק הזמן מ 1948 עד 1952 הוא ללא ספק מן החשובים ביותר בתולדות שיבת ציון המודרנית . תחילה גויסו כל המשאבים — בני אדם , אמצעי לחימה והון — להבסת צבאות ערב שפלשו ב 15 במאי 11948 אחר כך , עוד בעיצומה של המלחמה ובייחוד לאחר שהסתיימה , הפנו התנועה הציונית ומדינת ישראל חלק ניכר ממשאביהן לקליטת שארית הפלטה מאירופה ויהודי ארצות האסלאם . תוצאות המלחמה קבעו , לפחות לשני עשורים , את גבולותיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל הריבונית ; העלייה , הרכבה האנושי , דרכי קליטתה ודפוסי היחסים שהתגבשו בין הקולטים לנקלטים שרטטו את המפה החברתית והפוליטית של מדינת ישראל לשנים רבות . קוויה הבולטים של מפה זו , על שיפוליה וקווי הרכס שלה , קובעים עד היום את הנוף החברתי של מדינת ישראל , והם יטביעו עוד שנים ארוכות את חותמם על התהליכים החברתיים והפוליטיים המתרחשים בה . את ימי העלייה ההמונית של שנות ה 50 אפשר לחלק לכמה תקופות משנה המבוססות בעיקר על צורות ואמצעי הקליטה . חלוקה זו מרמזת גם על גאות ושפל בעלייה , אבל אינה חופפת בכל מקרה את ההיבט הכמותי . א ) תקופת מחנות העולים — ממאי 1948 עד אמצע 1950 ב ) תקופת המעברות...
אל הספר