תהליך בניין הבית הלאומי ליהודי ארץ ישראל היה מלווה במאמץ אינטלקטואלי , תרבותי ופוליטי ליצירת סדר ריבודי חדש ושונה מזה שאפיין את הקהילות היהודיות בארצות מוצאן , במיוחד במזרח אירופה . פעילות זו אפיינה בראש ובראשונה את תנועת הפועלים הארץ ישראלית על מפלגותיה השונות . בראש מעייניה של תנועה זו עמדה השאיפה ליצור , לגבש ולבסס מעמד פועלים יהודי שיהווה את בסיס כוחה ואשר באמצעותו תממש את חזונה החברתי — יצירת חברה סוציאליסטית בארץ ישראל . תנועה זו הודרכה על ידי אידאולוגיה ודימויי סדר חברתי . הניסיון לממשם התבסס על גיוס והפעלה של כוח אדם ומשאבים כלכליים ואחרים . כל זאת במסגרת האילוצים הכלכליים והפוליטיים הפנימיים והחיצוניים שבהם פעלה החברה היישובית כחברה לא ריבונית ' . במסגרת של מאמר אין כל אפשרות לפרוש את מלוא היריעה של התנאים הכלכליים והחברתיים , הפנימיים והחיצוניים , שבהם התגבש המבנה הריבודי של היישוב היהודי בארץ ישראל . הכוונה היא לעסוק כאן בנושא מרכזי אחד : האסטרטגיות שננקטו , בעיקר על ידי תנועת הפועלים , ליצירת המבנה הריבודי הרצוי . בהקשר זה ננסה לבחון ולו בקצרה את מידת ההצלחה או את כישלונה ש...
אל הספר