תמר סוברן הקדמה מאמר זה בא לבחון את ריבוי המשמעים של המילה חינם . הוא יצייר את תהליך התווספותם של משמעים חדשים למשמע המקראי , מן הצירוף חינם אין כסף , דרך הצירופים שנאת חינם ורדפוני חינם , עד לשימושים הרווחים גם בעברית בת זמננו , כגון "טרחתי לחינם - המשרד היה סגור . " מסגרות התוכן של חינם מתרחבות עם השנים . הקשרים ההדוקים של חינם אל לריק ואל לשווא מצביעים גם הם על מידת ההתרחקות של חינם ממילת הבסיס שלה חן ומן השורש חנ"ן , על משמעויות הרחמים , הנתינה והחנינה שבו . טענתי המרכזית היא שעם השנים נוסף למשמעיה של חינם יסוד של "היעדר" או של תלונה , שאינו קיים במשמעיהם של חן ושל חנון ואף של חנינה . המאמר מסביר כיצד - למרות שינוי זה - נשמר הקשר של חינם אל מילת הבסיס שלה חן וגם אל המילים האחרות בעלות היסוד החיובי הנגזרות מהשורש חנ"ן . בעקבות תאוריות בלשניות קוגניטיביות , מוצע כאן תיאור קוגניטיבי התנסותי , שעל פיו יש לשרטט קו שייקרא "קו הנורמה" או "קו הראוי ; " החן החנינה והמתן האלוהי עומדים מעל לקו זה , ואילו חינם בהקשריו האנושיים מבטא את אי מילויה של נורמה רצויה ולכן עומד מתחת לקו . תובא כאן סקיר...
אל הספר