טקסטים משפטיים ופרשנותם בידי בית המשפט העליון

משה אזר . 1 מטרת המאמר ומהלכו מטרת המאמר היא להראות שבית המשפט העליון קובע לעתים את המשמעות המשפטית של ביטוי לשוני בניגוד למשמעות הלשונית הפרגמטית שלו , אך מבסס את קביעתו כנובעת מבחירה לשונית לגיטימית מתוך מגוון האפשרויות הקיימות . השאלה מדוע פוסק בית המשפט העליון בניגוד למשמעות הפרגמטית ובוחר לנמק את פסיקתו בנימוקים לשוניים , או לשוניים פרגמטיים , שאינם עומדים בפני הביקורת הפרגמטית , אינה מענייננו . אפשר רק לשער שבית המשפט העליון חפץ ככל האפשר לפסוק על פי המשמעות הפרגמטית של הטקסט המשפטי , שהיא המשמעות הטבעית של כל מבע , אלא שפעמים משמעות זו אינה עולה בקנה אחד עם הצדק או עם טובת הכלל או עם הראוי להימצא בחוק לעומת המצוי בו , ואז בית המשפט נוטה לנמק את ההחלטות האנטי פרגמטיות בנימוקים שבסיסם הוא לשוני מילוני או לשוני פרגמטי , כנראה כדי לסתור מראש טענות אפשריות בדבר פסיקה המנוגדת לחוק הכתוב . ואולם פרשנות של טקסט , המעלה משמעות אנטי פרגמטית המסתמכת על לשון הכתוב , היא בגדר דרוש או אסמכתא יותר משהיא פרשנות של טקסט קומוניקטיבי בין בני אדם ; לכן אין לה סיכוי לשכנע והיא אינה רצויה כמתודה של פ...  אל הספר