א יישום צורת החשיבה ההיסטורית והביקורתית לחקר היהדות הוא הביטוי העמוק ביותר לתהליך ההתמערבות שהחל בעקבות האמנציפציה . תהליך זה הביא בשלב מסוים לתרגום קונצפטואלי של היהדות לקטגוריות מחשבתיות של המאה הי '' ט , שינה את אופי התודעה היהודית וסיפק חומרים ליצירת תת תרבות יהודית בגולה . מדע היהדות ( Wissenschaft des Judentums ) בישר על מהפכה בהבנה העצמית , שהביאה את היינריך גרץ , ( Graetz ) כאשר הגיע לכתוב על תקופתו שלו - מימי מנדלסון ועד למהפכת - 1848 בכרך האחרון של חיבורו המקיף , Geschkhte der Juden לכנותה " עידן המודעות העצמית הגדלה ' . " במינוח זה הדהדה הרוח שבה כתב הגל קודם לכן , ב , 1807 את יצירתו מעצבת התקופה 'פנומנולוגיית הרוח : ' ניתן לראות בנקל , שתקופתנו היא תקופה של היוולדות ומעבר לזמנים חדשים . רוח האדם נטשה את העולם כפי שהיה קיים עד כה ואת דרכי החשיבה הישנות , והיא עומדת לאפשר לכל אלה לשקוע בעבר ; היא פועלת עתה כדי לשוות לעצמה צורה חדשה . ההיסטוריה איננה רק מחויבות לתיעוד "מהלכי העבר למען השכלת הדורות העתידיים . " היא מהווה גם השקפת עולם ודרך פעולה . ידיעת העבר בלבד אינה אלא חלק...
אל הספר