היחסים הטעונים בין הדסה לבין גדעון המתבגר החלו להשתפר בהדרגה , בעיקר הודות להולדתה של רבקה יעל , אך רגשותיו של גדעון כלפי אימו נותרו מורכבים זמן רב . בימיה האחרונים של הדסה , היה יחסו של גדעון לאימו יחס של הערכה ואמון מלאים , כשנולדה רבקה'לה , כתבה הדסה לבנה בן ה 16 מכתב , בו היא מבשרת לו שנולדה לו אחות , כמה ימים לפני ל"ג בעומר . היא הזמינה אותו לקחת מייד חופשה קצרה , או להמתין עד חופשת חג השבועות . הוא ענה לה שחג השבועות עדיין רחוק ובכלל , אינו יודע מתי יבוא . אימו שנעלבה , לא ענתה לשני המכתבים ששלח לה בהמשך , ואז בא תורו של גדעון להיעלב . מדי יום ניגש לתא המכתבים שלו בחזית חדר האוכל של מוסד "אהבה , " פתח אותו ומצאו ריק . את מלוא תסכולו העלה במכתב ששלח לאימו ב , 1935 סמוך לחג השבועות ( ללא ציון התאריך : ( אימא חביבתי , למה אינך כותבת לי ? זה באמת בלתי אפשרי . היחסים בינינו מתרחקים ולמה זה אבוא למקום שאינני מקבל ממנו תשובה ? תסלחי לי , אימא , אך איזה מין יחס זה אליי סוף כל סוף אני עדיין בנך ... ככה עושים לי ? זאת הנאמנות שלנו , בני האדם ? אימא , את זוכרת , לפני זמן רב , כאשר היית בח...
אל הספר