ד. החצר החסידית בעידן של תמורות

מקום נרחב הקדשנו לטיפולוגיה של החצר החסידית "המלכותית , " על שלל ההיבטים הפיסיים , הכלכליים והארגוניים שלה . ניסינו לעמוד גם על כמה קווים אופייניים לחיי היומיום של היושבים שאכלםוה . החצר לא היתה רק מתחם פיסי מוגדר , אלא גם ביטוי אישי , משפחתי וגיאוגרפי לזיקתו של החסיד אל הצדיק המסוים ולהזדהותו עם השושלת שהוא מתייחם אליה . החצר עיצבה את זהותה של העדה , יצרה הווי ייחודי והקרינה על צורת דיבורם של החסידים , על לבושם , על ניגוני תפילתם ועל הגיונם ומנהגם . המחקר של מה שמכונה "החיים הפרטיים " בהיסטוריה היהודית בכלל ובחסידות בפרט נמצא בראשיתו , ואף אנו , כציפור הלוקטת גרגר מן הערימה , לא באנו אלא לדלות מעט מזוטו של ים . ככלות הכל , אנשי העבר - מפורסמים ואלמונים , תלמידי חכמים ועמי ארצות , עשירים ועניים , גברים , נשים וילדים - חיו במסגרת ריאלית של בית וסביבה , משפחה וחברים , אוכל ולבוש , מבנים חברתיים ומעמדיים , צורכי פרנסה ואילוצי קיום , חילופי אקלים וחידושים טכנולוגיים . כל אלה עיצבו את התפתחותה של ההיסטוריה האנושית לא פחות , ועל פי רוב אף יותר , מאשר רעיונות ואמונות , יהא תוקפם הדתי אשר יהא ...  אל הספר