יותר משנסע הצדיק לבקר את חסידיו נסעו החסידים לבקר את רבם בחצרו . הנסיעה עצמה וההכנות לקראתה הפכו בקרב החסידים המרוחקים מן החצר לריטואל בעל ערך עצמי , מעין טקס חניכה או "מעבר " \( rite de passage ) שנקשרו לו כתרים רבים וכמה וכמה עיקרים בתורת החסידות . במרוצת הזמן הפכה הנסיעה בצוותא , בדיבוק חברים הנושאים בטלטולי הדרך ובסכנותיה , לחוויה מרגשת ומלכדת , שעיצבה אתוס חברתי , דפוסי הווי רומנטיים וסמלים ייחודיים . הנסיעה עצמה היתה הביטוי המובהק ביותר , מוחשי וסמלי כאחד , למעשה 2 ה " התקשרות" הטקסי של החסיד בצדיק . עדות אופיינית להכנות הכרוכות בנסיעה לצדיק ( במקרה זה - ר ' יעקב יצחק "החוזה " מלובלין ) ולדרך הגשת הפדיון והפתקים , יש בדברים המסופרים על ר ' שמעון מירוסלב ( נפטר בשנת , ( 1849 מתלמידיו המובהקים של "החוזה " ובעצמו אבי שושלת צדיקים : וקודם נסיעתו איזה ימים הודיע לחבריו שהיו מקורבים ומדובקים להצדיק זה רבו , והיה כל אחד שולח בידו פדיון ורישום שמו ושם בני ביתו . כן היה מנהגו תמיד . אזי הביא אתו איזה סך לרבו , והיה מזה לרבו קצת שמחה . ואז קרא לפניו השמות השולחים , והוא " - ] החוזה [ " ביר...
אל הספר