ייסודה של קהילה יהודית באנגליה במאה הי"ז אינו צריך להפתיע את חוקרי תולדות היהודים בעת החדשה המוקדמת . המגמה בתקופה זו היא של שיפור מעמדם של היהודים בכל הנוגע ליחסם למימשל , במיוחד במקומות שבהם כוחו של המושל או של האפיפיור היה הגורם הסמכותי המכריע . היהודים , שכנתינים היו תלויים לגמרי במושל , הפכו לאזרחים הנאמנים ביותר , ונהנו מזכויות יתר מסוימות ומסובלנות דתית בפועל , אם לא בהכרח מכוח החוק . חשיבותם הגוברת של היהודים בעולם המסחר של אירופה השפיעה אף היא על תהליך זה , אבל ברוב המקרים האלה שופר מעמדה של האוכלוסיה היהודית בדרכים נעלמות , או לפחות בדרכים שהיו רחוקות למדי מהכרזת תמיכה במי שנחשבו רוצחי המשיח הנוצרי . הקיסר פרדיננד הראשון , למשל , איפשר ליהודים רבים לחיות בוינה , אבל גם דאג להרגיע את מתנגדיהם הרבים בביטויי סלידתו כלפי העם הנבחר . מקסימיליאן השני אף הוא שמר על ערפול בנושא היהודי וגילה הססנות וחוסר עקביות בהכרזותיו . גם לפניו בלט חוסר העקביות ביחס ליהודים ; למרות גירושם מפראג ב , 1542 המשיכו כאל ף יהודים לגור בעיר . באנגליה , לעומת זאת , היה התהליך שונה לגמרי . הקהילה היהודית ש...
אל הספר