כא. המשמעות והאופי התיאוקרטי של חוקת התורה

. 184 ואילו אנו - בשתי מילים האלה ביקש יוס 0 וס להבדיל במפורש בין התפישה היהודית לבין מה שמקובל אצל עמים אחרים . בהאמיננו כי התורה ניתנה לנו מבתתילה על פי רצון אלוהים - השווה לאמור לעיל ב , . 169 מודגשת כאן שוב הדעה כי חוקת משה נשאה את החותם הנעלה של רצון אלוהים , ומשום כך היתה קדושה , נצחית , קבועה ובלתי משתנית . למעשה , זוהי פתיחה מצוינת להסברת רע > ון ' התיאוקרטיה' ( להלן , ( שהרי הוא קבע מראש את העיקרון כי חוקת התורה משקפת את רצון האל וכי באמצעותה מתקיים 'שלטון האלוהים' או 'מלכות האלוהים . ' יתר על / srv , p כאן ביטוי לרעיון ' הבחירה / שעל פיו נבחר עם ישראל על ידי האלוהים לקבל את התורה . אליבא דיוספוס היה זה מעשה מחושב מראש לצורך הנשמת האידיאל התיאוקרטי . הלא נהיה חסרי אמונה אם לא נשמור אותה - השימוש כביטוי "חסרי אמונה" 066 ' ) < 3 £ 3€5 ט ( £ מרמז בבירור / iaS { 3 eia ^ מונח המתפרש גם כ'כפירה' ממש . יוצא אפוא כי מנקודת המבט של יוספוס , דחיית רצון האלוהים , כלומר התכחשות לרעיון 'הבחירה' ולשליחות הלאומית של עם ישראל למען הגשמת התיאוקרטיה , הריהי בגדר כפירה . וכי [ באמת ] ניתן לשנות ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי