ספרי רקפת : ענווה וגאווה בשירת רחל התחיל להבשיל ביומו הראשון של קיץ , 2011 לאחר פטירת אמי , חוה גרבורג לבית למון , והוא מוקדש לזכרה . בעלומיה הלכה אמי "נגד הזרם , " ובמקום ללמוד בסמינר למורות ולגננות כרוב חברותיה , היא בחרה ללמוד ריקוד אצל גרטרוד קראוס , ושרה באופרה הארץ-ישראלית . בשנות המלחמה והמאבק על עצמאות ישראל , היא המירה את התלבושת הססגונית של מופעי "כרמן" בבגדי חאקי חדגוניים , והצטרפה לשורות "ההגנה" בתפקיד חובשת . בני משפחתה היו כולם אנשי ספר , ולא פעם התרעמה אמי על כך שדווקא מוריה הטובים ביותר , בהם סופרים ידועי-שם , הביכוה לא אחת בנוכחות חבריה לכיתה שעה שחקרוה אם כתבה במו-ידיה את החיבור שקראה לפניהם , או נעזרה בדודה שמשך בעט סופרים . ב"תל-אביב הקטנה" היא פגשה , מעשה יום ביומו , אישים וסופרים שלגבינו שמם הוא בבחינת אגדה רחוקה , או ערך בלקסיקון סופרי ישראל : רופא בית-הספר היה שאול טשרניחובסקי , ביאליק התהלך ברחובות העיר , ובבתי-הקפה ישבו יריביו הצעירים , משוררי הבוהמה התל-אביבית . כשמלאו ל"משורר הלאומי" שישים שנה , נשלחה אמי במשלחת תלמידים לביתו לקרוא לפניו שיר פרי-עטה , מעוטר ...
אל הספר