פרק עשירי בדמי ימיה שירי רחל ושירי אמילי דיקינסון

א . המשך או מהפכה ! לא רבים , אף לא מגוונים , היו מקורות ההשראה של רחל בשירה העברית החדשה ובספרות העולם . הן מתוך בחירה והן מאונס היא הסתפקה במועט שבמועט : בספרים שניצבו על מדף הספרים שלה , ובאלה שהביאו לה אחיה וחבריה מן הספרייה . אף-על-פיכן , באותן יצירות שאותן אהבה ושבהן ראתה מקור השראה היא התבוננה התבוננות שהויה , מתוך הבנה עמוקה . עומקה של היצירה והתעמקותה בה היו חשובים לה יותר מהיקפה וממידת פרסומה . ברוב היצירות שנכתבו ב"רפובליקה" העברית הקטנה של ימי העלייה השנייה ראתה רחל , כפי שראה לימים יונתן רטוש , גילויים מאוחרים של "ספרות יהודית בלשון העברית , " כלומר , ספרות המשמרת את ערכיו של הקיום היהודי הגלותי . היא עצמה ביקשה לתת בשיריה ביטוי להתחדשות ההוויה בארץ , ולא לגרור לתוך שיריה את קלקלות הגלות . תלמידה של רחל , ד"ר מרדכי בוכמן , סיפר כי בזמן שבו לימדה אותו עברית , היא ניסתה להופכו ל"יהודי חדש , " ומנתה באוזניו את החולשות הגלותיות שהביאו אתם העולים ארצה מארצות הגולה ' . בניגוד לרטוש , לא ביקשה רחל להתנתק מן הספרות שמקור יניקתה בתרבות העולם , ובמיוחד מן הספרות הרוסית והצרפתית , שא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד