מניסיונו כקוואיסטור בסיציליה למד קיקרו שלא כדאי להתרחק מרומא , פן תתרגל דעת הקהל 'לחיות בלעדיו' . לכן ויתר 'בנדיבות' על הפרובינקיה שעלתה בגורלומקדוניה — לטובת הקונסול השני , אנטוניוס . ברומא נפוצו שמועות , שאנטוניוס שילם ביד רחבה בעד 'הוויתור , ' אך פרטים על העיסקה ( אם אמנם היתד , כזאת ) אינם ידועים . ברור רק , כי עצם העברת מאקדוניה לאנטוניוס לא נעשתה עיי פי כל כללי המוסר הציבורי . כדי שאנטוניוס יקבל אמנם את מאקדוניה חייב היה לוותר מצדו על גאליה קיסאלפינה , וזו נפלה על פי גורל לידיו של מטאלוס קלר . אין ספק כי קיקרו ואנטוניוס 'ארגנו' את הפלת הגוחל בצורה כזאת , שמטאלוס קלר אמנם יזכה בגאליה . מסתבר שפגם אסתטי זה לא הדיר שינה מעיניו . הוא השיג את מטרתו העיקרית : להישאר ברומא . אך כאן נכונו לו אכזבות מרות בתחום האישי והציבורי כאחד בתחום האישי , נדמה היה לו שעליו להעמיד במרכז העניינים את מערכת יחסיו עם פומפיוס . הלה חזר עטור ניצחון מן המזרח ואיכזב את יריביו לטובה : החששות מפני 'מגפיו הצבאיים' הוכחו כמוגזמים . שלא כמו סולה , פיזר פומפיוס את צבאו וביקש בסך הכול אדמות כפיצוי למאמצי חייליו , וכ...
אל הספר