ערב השתקעותו בברלין החליט ברדיצ י בסקי להחליף את שמו . זה שנים חש זרות וחוסר נוחות כלפי שמו הלועזי , שאומץ בשעתו באקראי בידי אביו ולא נשא עמו זיכרון משפחתי של ממש . עתה נמנה וגמר ליטול לו שם עברי עתיק , שיהיה לכינויו הספרותי ויסמן באופן מוחשי את השינוי המיוחל בזהותו מסופר לחוקר קדמוניות . הפור נפל על השם בן גךיון ( קרי : , ( Bin-Gorion שכבר שימש אותו פעם אחת ב , 1899 בחתימה על מאמרו 'זקנה ובחרות . ' בחירה זו אצרה בתוכה מחוות הוקרה כפולה לשני סופרים היסטוריונים יהודים קדומים שהיו קרובים ללבו משחר ימיו ושמם הפרטי כשמו שלו . האחד הוא יוסף בףגוריון , מחבר ספר 'יוסיפון' בימי הביניים , שכבר הונצח בסיפורו המוקדם 'בדרך רחוקה . ' האחר הוא יוסף בן מתתיהו , הוא יוספוס פלוויוס , שמסורת מוטעית נהגה לזהותו עם מחבר ספר ' יוסיפון ' ולפיכך ייחסה גם לו את השם בן גוריון . שנים אחדות השתמש ברדיצ ' בסקי לסירוגין בשני השמות . על סיפוריו ומאמריו האקטואליים חתם בשמו הישן , ואת דברי האגדה והמחקר פרסם בשמו העברי . כאשר הופיע ב 1913 הראשון מבין קובצי האגדה שלו , הציג את עצמו בשערו בנוסח ייחודי , המבטא בדרך כמ...
אל הספר