בין השנים 1902-1900 הייתה אפוא העיתונות הספרותית העברית מאוחדת רובה ככולה בתגובתה השלילית כלפי ברדיצ י בסקי ודעותיו , ואילו קולם של תומכיו כמעט שלא נשמע בה באותה העת . ואולם ככל שחלפו השנים התברר כי דווקא ההתרשמות הנלהבת של בני הדור הצעיר , שבשעתה שלא ניתן לה כמעט ביטוי פומבי , האריכה ימים הרבה יותר מאווירת הגינוי ולימים הניבה פרות של ממש . מדובר בשני מעגלי תהודה עיקריים המשקפים את השפעתו הנמשכת והפורייה של ברדיצ ' בסקי בתקופתו ומעבר לה . האחד הוא מעגל הספרות העברית הצעירה שנוצרה בפתח המאה העשרים , והאחר הוא מעגל ההגשמה הציונית שבאה לידי ביטוי בולט אצל חלוצי העלייה השנייה . קבוצת הצעירים , ילידי שנות השבעים והשמונים של המאה התשע עשרה , שעשתה אז את צעדיה הראשונים בספרות העברית , התוודעה לברדיצ ' בסקי בימי הוויכוח עם אחד העם . הם הוקסמו מן המתח בין ההצעות התרבותיות המנוגדות שהעמידו השניים , ונטו להציג אותם כהפכים משלימים . אחד העם עורר בהם כבוד , ואילו ברדיצ'בסקי הסעיר את רגשותיהם . הזיכרונות על היקסמות זו נוסחו בדרך כלל בגוף ראשון רבים , ואין הדבר מקרי , משום שכל אחד ואחד מן הכותבים חש ...
אל הספר