ספר שלישי

א במזל טוב יותר ובנאמנות גדולה יותר טיכסו ראשי סיעת אספאסיאנוס את עצת המלחמה . הללו נועדו בפטוויו , במחנה החורף של הלגיון השלושה עשר . שם נשאו ונתנו בדבר אם ראוי לסגור את מעפרי האלפים הפאנוניים עד שיקומו כל הכוחות אשר מאחוריהם , או שמא גדול מזה יהיה עוזם אם יצאו מיד וייאבקו על איטליה . המבקשים להמתין לחילות-העזר ולהשהות את המלחמה רוממו את כוחם ואת שמעם של לגיונות גרמניה , וכן אמרו כי מיטב צבא בריטניה הגיע זה לא כבר עם ויטליוס . הם עצמם נופלים מוויטליוס במספר לגיונותיהם ; לגיונות אלה ניגפו זה מקרוב 2 ואף אם מדברים הם גבוהה גבוהה , פחותה גבורת מנוצחים מגבורת מנצחים . אך אם יחזיקו באלפים , יבוא בינתיים מיקיאנוס עם צבאות המזרח . ומלבד זה לאספאסיאנוס הים , הצי וחיבת הפרובינקיות , אשר בעזרתן יוכל להעמיד חיל כבד כמו למלחמה שנייה . שהייה ברוכה זו תביא להם כוחות חדשים ומן הנמצאים לא ייגרע דבר . כ על דברים אלה השיב אנטוניוס פרימוס , הקנאי שבקוראים למלחמה , ואמר כי החשת המעשה יש בה להועיל להם ולהמיט כליה על ויטליוס . יותר משגבר בטחון לבבם של המנצחים גבר רפיון לבבם . שהרי לא חגורי נשקם ולא במחנות ...  אל הספר
מוסד ביאליק