במאמר זה הושם דגש על מאפייניה הייחודיים של חמאס בהשוואה לתנועות "אחים" אחרות בשלושה מישורים עיקריים : מרכזיותה של הלאומיות באידיאולוגיה של התנועה ; העמדת הג'האד כערך דתי עליון ; ואתגר יישום תפיסת העולם הדתית בתנאים של מאבק לאומי חריף ונוכח האילוצים לקיים שלטון מתפקר . בחינת סוגיות אלה על ציר הזמן מעלה את שאלת האיזון בין הפן האסלאמי בהוויתה של חמאס לבין התנהלותה כתנועה לאומית פוליטית , השואפת לבסס את שלטונה ולנהל מאבק לאומי נגד ישראל . בחינת התנהלותה הפוליטית של חמאס , נגד הפת"ח והרשות הפלסטינית מצד אחד , ובעימות המתמשך עם ישראל מצד שני , מראה כי מדובר בתנועה רציונלית המכלכלת את צעדיה במידה רבה על פי שיקולי עלות ותועלת . עם זאת , התנהלות רציונלית אינה ממעיטה במשקלו של הגורם או המניע הדתי בהבנת פעילותה של חמאס . קריאה מקיפה של פרסומיה או של הצהרות מנהיגיה בשפה הערבית , ממחישה את מרכזיותו של המרכיב הדתי בשיח של התנועה . גם אם לא נקבל במלואה את הקביעה הפופולרית במחקר ההיסטורי כי השיח מעצב את המציאות , אי אפשר להתעלם מהשפעתו של השיח האסלאמי על התנהגות התנועה , במיוחד ככל שהדברים נוגעים למיש...
אל הספר