ניתוח השיח והמעש של מנהיגי האחים המוסלמים בסוריה לדורותיהם , מדור המייסדים של התנועה באמצע שנות הארבעים ועד ימינו אלה מראה , כי למרות אמונתם הפונדמנטליסטית הבסיסית הרי תמיכתם בדמוקרטיה לא הייתה רק אמצעי טאקטי לתפיסת השלטון . הייתה זו בחירה אסטרטגית , המעידה על קבלת העיקרון הבסיסי של שלטון העם ועל הכרתם ביתרונות הטמונים בהשתתפות ציבורית , ממשלה ייצוגית ובחירות חופשיות למען החיים האזרחיים בכלל , ולמען פעילותם שלהם להחייאת האסלאם בסוריה בפרט . מחויבותם של "האחים" לאידיאל הדמוקרטי אף גברה במהלך הסכסוך המזוין נגד המשטר של חאפט' אל אסד ומפלגת הבעת , ' ולאחריו , כאשר כאופוזיציה בגלות התוכנית הפוליטית שלהם הכלילה יסודות רבים יותר , והבטיחה שוויון זכויות והגנה על החירויות הבסיסיות לכל אזרחי סוריה ללא קשר לדתם או מינם . דגם הדמוקרטיה האסלאמית שהגו האחים המוסלמים הסורים נותר שונה מהדגם המערבי הליברלי בנקודה מכרעת אחת : זכות הפיקוח שהם מעניקים לשומרי אמוני הדת על החקיקה ועל תהליך הבחירות . אין זו אלא הגרסה הפונדמנטליסטית המודרנית לאידיאל המקודש של עליונות העולמא , מקיימי דבר האל , על השליטים הארצי...
אל הספר