בעוד שתחומי חינוך , סעד וקהילה זכו להסכמה רחבה ואיישו את עיקר העשייה של האחים המוסלמים , ההשתתפות בבחירות וההשתלבות במוסדות מדינה רשמיים הציתו מחלוקות ושסעים פנימיים . יש להבהיר , בתפיסתם של "האחים" פוליטיקה היא מרכיב מובנה וזיקתה לדת ופולחן הפכה בידיהם לאימננטית . אין תמה שאחד המינוחים שדבק בתנועה ובקבוצות אחרות היה "אסלאם פוליטי . " החתירה לכוח , שהוצגה בפי דוברי התנועה כנחוצה להגנה על האמונה מפני תוקפנות זרה והתנהגות נפסדת , לא עמדה לדיון או לוויכוח ; לא כן אמצעיה : "הכשרת הלבבות" בפעילות קהילתית או בהצבעה בקלפי . הוויכוח לא היה חדש אך קיבל משנה תוקף לאור תהליך הדמוקרטיזציה שיזמו משטרים ערביים בעקבות התבוסה לישראל ב 1967 וקריסת המהפכנות הלאומית של עבד אל נאצר והבעת . ' אירועים מכוננים אלה נתנו את האות למה שכינה חוזה קזנובה , "הכיבוש מחדש של הדה את הזירה הציבורית . " הצלחות אלקטורליות של "האחים" בסודן , מצרים , ירדן ודומיהם באלג'יריה ומרוקו בשנות השמונים והתשעים עוררו סיפוק רב בקרב אנשיהם , אך גם דאגה פנימית מפני הפרת האיזון בין פעילות קהילתית לבין מעורבות בפוליטיקה הממוסדת וחשש מתג...
אל הספר