נעמה שפי במסגרת זו אני מבקשת להתייחס לקשרי הגומלין שבין דוברי הגרמנית ותרבותם לבין התרבות העברית והישראלית . לכאורה , אין פשוטים מקשרים תרבותיים בין מיעוט אתני לבין חברה רב תרבותית : כל מיעוט מביא מקצת מתרבותו אל תרבות הרוב . ואולם , במקרר , של יוצאי מרכז אירופה היה העניין מורכב יותר . מצד אחד , יוצאי מרכז אירופה הסתפקו בספרים הגרמניים שהביאו במזוודות או בארגזים ולא הפגינו דומיננטיות בתרגום כתבים גרמניים לעברית . מצד שני , הם החדירו ליישוב ולמדינה נורמות וערכים מבית הגידול הגרמני , אם כי דומתני שבעיניהם הם נתפסו כקורים של הנאורות האוניברסלית , ולאו דווקא גרמניים . ויש עוד צד , של בני הדור השני והשלישי - לא רק צאצאיהם הביולוגיים של יוצאי האזורים הגרמניים אלא גם בניהם של מזרח אירופים שגרמניה הייתה מחוז התרבות ( Kulturkreis ) שלהם . דווקא דורות ההמשך הם שרצו לשמר משהו מן הניחוח שהיה מזוהה במובהק עם גרמניות ויצרו בשפה העברית מרחב שלם החוקר את עולמם של היקים או מחיה אותו בכתיבה ספרותית . לא יהודים מרכז אירופים אלא יהודים מזרח אירופים היו האחראים העיקריים לשלל התרגומים לעברית של מיטב הספרות ...
אל הספר