חגית לבםקי העלייה מגרמניה בשנות השלושים זכתה , יותר מכל עלייה אחרת מאירופה שבין שתי מלחמות העולם , לעיון ולמחקר , וזאת בשל היותה נציגה מסיבית של תרבות המערב בקרב היישוב , שהיה מורכב רובו ככולו מיוצאי מזרח אירופה והמזרח התיכון . אכן , שורשיה של עלייה זו , ככל עלייה , במרחב הלאומי תרבותי שבאה ממנו ואשר בו גובש אופייה . ככל גל הגירה לכל מקום בעולם , כך גם גלי העלייה לארץ תרמו כל אחד את תרומתו המיוחדת לבניין החברה , הכלכלה , התרבות והפוליטיקה של היישוב היהודי בארץ ישראל . ואולם , ייחודה של העלייה משאר ההגירות בתקופה שעד שלהי שנות השלושים היה ההקשר האידאולוגי ציוני . אף כי אין לטעון שהמניע האידאולוגי היה המניע העיקרי בעלייה לארץ , אין גם להתעלם מחלקו בכל העליות , אם לא ברמת הפרט הרי ברמת הכלל , הרקע והארגון . טענה ידועה שנשמעה בזמן העלייה החמישית , ושבה ונטענת גם כיום , היא , שבתולדות העלייה בין מלחמות העולם חל "פיחות " אידאולוגי , שהעלייה מגרמניה על רקע המשטר הנאצי ביטאה פיחות זה ושבחירתם של יהודים גרמנים לעלות לארץ הייתה בררת מחדל . כנגד טענה זו אני מבקשת לטעון שבכל גל של עלייה מארצות הפז...
אל הספר