מריה גירלינגר הסוציולוג פיאר בורדייה טבע את המושג "הון תרבותי " ככלי להגדרת מעמדות חברתיים . ההון מאפשר לאדם לפעול ולהפיק רווחים , ואולם הדבר נכון לא רק להון הכלכלי המסורתי כי אם גם להון תרבותי המבוסם על השכלה ועל השפה . השימוש ה '' נכון" בשפה הוא רכיב חשוב של ההון התרבותי . להלן אנסה לבחון את הרגלי הדיבור של הבורגנות היהודית המשכילה ואת גישתה לניבים , ובעיקר לניב הווינאי בשלושים ארבעים השנים הראשונות של המאה העשרים , וכן את הקשר לרעיון ההון התרבותי . כיצד אפשר להסביר את הקפדתה של האוכלוסייה היהודית בווינה לדבר גרמנית נטולת דיאלקט כמעט , אף שרוב האוכלוסייה בסביבתה דיברה בניב וינאי ? מה הקשר בין שפה לתרבות , ומה חשיבותו של השימוש ה " נכון " בשפה בהתפתחותה של זהות תרבותית ? השימוש במונח גרמנית תקנית ( Burgtheaterdeutsch ) כביטוי לגרסה האוסטרית של גרמנית נורמטיבית ורהוטה אינו מקרי . הבורגתיאטר הוא מוסד תרבות אוסטרי שכבר בתחילת המאה העשרים קבע נורמות של שפה ונחשב דוגמה ומופת לגרמנית ספרותית "נכונה : " םטפן צוויג , סופר הנובלות היהודי אוםטרי , כתב בזיכרונותיו " העולם של אתמול : " התאטרון הק...
אל הספר