פרק עשרים ושלושה כשלונו של הירש בעדתו והשפעת רעיונו לדורות

לאחר הציפייה הממושכת לאישור החוק וההערכות המנוגדות בדבר תוצאותיו העתידות , אין פלא שבני הדור עקבו בעירנות אחר הפרישה הלכה למעשה בקהילות הנוגעות בדבר . העיתון Allgemeine Zeitung des Judenthums קבע מדור מיוחד שבו דיווח מפקידה לפקידה על האירועים החשובים בסוגיה זו . הידיעות שהגיעו לעיתון לא אימתו את הנבואות השחורות של עורכו , לודוויג פיליפזון , בדבר פרישה המונית שעתידה למוטט את מרבית הקהילות . מקרי הפרישה שאירעו פה ושם היו לרוב מעשי יחידים , נבעו מגורמים אישיים ומקומיים ונעדרו סימנים של תנועה ציבורית קולקטיבית . פרישה של קבוצה מלוכדת שלמה אירעה רק במקום אחד , בוויםבדן . שם נתקיימה , כזכור , עדה אורתודוקסית קטנה לפי הדגם הפרנקפורטאי , וחבריה הודיעו איש איש על פרישתם מקהילת האם , שעד עתה נחשבו לחבריה שלא בטובתם . היו למעשה זה מניעים מיוחדים , שהעיקרי בהם היה יחסו של רב הקהילה הרפורמית , שמואל זיסקינד , ( Susskind ) לבני עדתו האורתודוקסים . זיםקינד היה רפורמי מיליטנטי , מעין שריד של רבני הדור הקודם , שלא רק דגלו בזכות שיטתם הרפורמית , אלא אף ביקשו לכפות אותה על זולתם . אלה גילו חוסר הבנה וסוב...  אל הספר