בשורת מאמרים על אפיזודות בחיי העדה היהודית במערב אירופה , בדורות הראשונים שלאחר פריצת גדרי החברה המסורתית , הראיתי , כיצד הלך והתרחב הפער בין שני חלקיה של חברה זו . החלק האחד לא חדל לתבוע את קיום המסורת על פרטיה ודקדוקיה , בחיי היחיד והרבים , על אף התמורות במעמד הקהילות וביטול סמכותן מטעם השלטונות לכוף את חבריהן לשמור את מצוות הדת ולהישמע להוראות רבניהן . החלק האחר פרק את עול המסורת , כולה או מקצתה , ולא עוד אלא שדרש להתאים את גופי המסורת לדרישות שהזמן גרמן , לתנאי החיים שנשתנו ולדעות הנאורות המקובלות על בני הדור , בסתירה להנחות שהמסורת בלבושה הישן היתה מושתתת עליהן . לכאורה חל כאן פילוג דתי בין שני חלקי הציבור , שעתיד היה ליצור שתי מסגרות ארגוניות נפרדות - "כנסיות " או קהילות . ואכן , כך אירע במקום שנעדרו בו גורמים חיצוניים , חוקיים , פוליטיים ואחרים . דרך משל , בארצות הברית שבאמריקה , בעקבות ההפרדה של הדת מן המדינה , רשאיות היו העדות היהודיות להתארגן סביב בתי כנסת בעלי נוסח וצביון שונים , לפי בחירתן . התהוותו של מצב כזה עלתה במחשבה גם באירופה , שעה שרעיון השתלבותם של היהודים במדינה כ...
אל הספר