התעוררות החיים הפוליטיים והחברתיים בממלכת פוליךליטא בזמן סיים ארבע השנים כמו גם העלאת ההצעות לרפורמה תרבותית וחברתית בחיי היהודים , היו גורם שהגביר את התסיסה בקרב הציבור היהודי . באותה העת אורגן הייצוג הפוליטי הראשון של היהודים בארץ זו , והוא הורכב מבאי כוח שנבחרו באסיפות בקהילות ובגלילות . הדרישות שכללו יפויי הכוח שנמסרו לבאי הכוח היהודים ותזכיריהם נסבו על הדרכים ל"ארגונו של העם היהודי בתוך כלל הלאום הפולני " ועל עניינים קיומיים אחרים של יהודי פולין . אחדות מן הדרישות הללו נשאו אופי קיצוני , ודובר בהן על ההכרח להשוות את זכויותיהם של היהודים עם מעמד העירוניים ולהעניק להם זכויות אזרחיות . אחרות חתרו לסילוק החולאים שנתנו את אותותיהם בחיי הציבור היהודי בממלכת פולין ליטא . ולאדיסלאב םמולנסקי , ובעקבותיו גם היסטוריונים אחרים שעסקו בתולדותיה של פולין במחצית השנייה של המאה הי " ח , וכן גם חוקרי תולדות יהודי פולין כגון א " נ פרענק ומ " נ גלבר , הדגישו את חשיבות הבעייתיות הזאת , הראויה לחקירה מדוקדקת יותר . אומנם ארתור אייזנבאך זורק אור על כמה רפורמות שהציעו בעלי תוכניות יהודים ועל כמה עקרונות ...
אל הספר