ההנחה בדבר קיומה של תקיפה תרבותית מצד כוחות חיצוניים זרים מובילה , כמסקנה טבעית , אל היאחזות בתוככי המורשת — הקוטב המנוגד למערב . הרעיון של מאבק עז נגד השפעתו התרבותית של המערב הוא גילוי חדש יחסית של אחת הדילמות המתמשכות והמורדות ביותר בחברה המצרית : מתן הבכורה בחיי הרוח והחברה הערביים ל"אצאלה" או ל"מעאצרה , " השורשיות המסורתית לעומת המודרניות . שני צדדיה של דילמה זו מוצגים במפרש של גוני משמעויות ; אך ביסודו של דבר הכוונה ב"מעאצרה" היא לסיגול תרבות המערב , בעוד "האצאלה" היא , בהגדרתו של המזרחן ז'אק ברק , המורשת : ההתגלות הדתית ושורשי ההיסטוריה ארץ , אבות , ורחשי הלב . לבה של המורשת הוא על כן האיסלאם , לא כדת גרידא , אלא כלב לבה של ההוויה הלאומית המצרית ערבית האוטנטית ; ואם חאמד רביע הוא מנסחה של התיאוריה , הרי ד"ר חסן חנפי שואף להיות האדריכל של יישומה . חנפי הוא דוברו של הזרם הרעיוני פוליטי המכונה השמאל האיסלאמי . זרם זה , ששורשיו באמצע שנות ה 70 בחוגי הוגים איסלאמיים ליבראליים בעלי נטיות סוציאליסטיות , משמש אכסניה לסוגים שונים של צירופי שמאל ואיסלאם . במגוון הפלגים הנכללים במושג 'שמא...
אל הספר