ככלל , יחס הקונסוליה הזרה ליהודים היה תלוי בראש ובראשונה ביחסו האישי של הקונסול לקהילה היהודית ובדעותיו הקדומות על אודותיה . עקב כך , נוצרה לא אחת סתירה בין המדיניות הרשמית כלפי היהודים , שאותה קבע משרד החוץ בכל אחת מבירות אירופה , לבין המדיניות שנקטה הקונסוליה במקום . עובדה זו הביאה ליצירת חששות וחשדנות בקרב הקהילה היהודית , עם סיום תפקידו של קונסול אוהד והגעת קונסול חדש . לחלופין הייתה התפרצות של שמחה כאשר תמה שליחותו של קונסול עוין והגיע קונסול חדש , ועמו תקווה חדשה . זאת בשל החשיבות הרבה שהייתה לקונסולים מהמערב , ותרומתם לאיכות חייהם של היהודים - קרי זכויותיהם , הגנת חייהם , רכושם וכבודם . הקונסול עצמו נאלץ לא אחת לפעול בתוך סבך היחסים הבין עדתיים העדינים , ולהשתדל לרצות את כל הגורמים השונים ולרכוש את אמונם . בראש ובראשונה הקונסול היה צריך לפעול בדרך שלא תכעיס את השלטונות העות ' מאניים , שכאמור התרעמו על כל מה שנראה בעיניהם התערבות זרה בענייניה הפנימיים של האימפריה . עם זאת , היה על הקונסול להוכיח לבני חסותו ולעדות השונות כי מעמדו חזק ויציב עד 75 עיינו בהרחבה : חיימסון , ב ( לעיל ,...
אל הספר