מפסח תש"ח עד פסח תש"ט: חגים וחגיגות במלחמת העצמאות

נורית כהן לוינובסקי מבוא ערב חג המולד של 1914 היה קר ושקט בגזרת איפר ( Ypres ) שבבלגיה . משני עברי השוחות היו מחופרים חיילים בריטים וגרמנים , עסוקים בהכנות לחג למרות התנאים הקשים . בשלב מסוים נשמעו מזמורי חג משני העברים - לרגעים היה זה אותו שיר , שהושר בשתי שפות שונות . אחרי השירים באו חילופי ברכות , בצעקות בין השוחות , ולאחריהן מפגשים ב ' שטח ההפקר . ' כך החלה להתפשט על פני החזית 'הפסקת האש של חג המולד ' - הפסקת אש ספונטנית ש ' איימה ' לרגע לשבש את המשכה של מלחמת העולם הראשונה . המפקדים בשני הצדדים דאגו למנוע את הישנות המקרה בחגי המולד הבאים , אך חשיבותם של החגים ניכרה בכל החזיתות כימי תזכורת לבית ולמשפחה ובהפסקה של נורמליות בינות לברבריות שבחפירות . הרחק משם , בזמן ובמקום , היה אירוע בעל מאפיינים קרובים , אף אם לא זהים : ערב ראש השנה תש"ט , כשמלחמת העצמאות הישראלית הייתה עוד רחוקה מסיום , הזמינו נוטרים ערבים את המתפללים של בית הכנסת מול מגדל דוד בירושלים , רובם ככולם חיילים ישראלים , ל'כיבוד ' ואיחלו להם 'שנה טובה ' בעברית . י מה יש בהם , בחגים , שבכוחם לשים ולו לרגע קצר את היריבות...  אל הספר
אוניברסיטת תל אביב

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי