בעשרים שנות חייה האחרונות חדלה לאה גולדברג לגמרי לכתוב פרחה . הסיפור האחרון שפרסמה היה "אהבת היתור " . ( 1949 ) היא המשיכה לנסות את כוחה במחיאות , ובשנת 1955 הועלה המחזה המפורסם והמצליח ביותר שלה , "בעלת הארמון . " כתיבתו הושלמה עוד בשנת , 1952 ובאביב 1954 התקבל להצגה בתיאטרון "הקאמרי . " הרעיון למחזה עלה בה בעקבות ביקורה בצ ' כיה בשנת , 1947 שם התגוררה בארמון שהמשטר הקומוניסטי הפך אותו לבית הארחה לסופרים . היא פגשה שם בני אצולה לשעבר , שהתייחסו בבוז ובשנאה למציאות הפוליטית תרבותית שחוללו השלטון הנאצי ואחר כך השלטון הקומוניסטי בארצם . מייצג אותם במחזה הרוזן זברודסקי , בעל הארמון לשעבר , שכעת הופקד עליו כשומר . הוא הסתיר בארמונו ילדה יהודייה בשם לנה , שהפכה בינתיים לנערה . הוא אוהב אותה ומקווה שהיא תישאר אתו שם , ולכן הוא מעלים ממנה את העובדה שהמלחמה הסתיימה . בארמון מופיעים שני שליחים מארץ ישראל , נציגי פניה הכפולות של הציונות , האחד ספרן מהספרייה הלאומית בירושלים , שנשלח כדי להביא לארץ ספרים יהודיים נדירים , והשנייה שליחת הסוכנות , שתפקידה להעלות לארץ ילדים יהודים שהוחבאו אצל גויים ב...
אל הספר