שאיפה ברורה להיות סופרת הייתה חלק מחייה של לאה גולדברג כנערה . בגיל שלוש עשרה נהגה לקטוף עלי מרגניות ולנחש : "אהיה סופרת , או לא "? כמו שמנחשים "אוהב לא אוהב " ( יומן , . ( 20 . 6 . 1924 בגיל ארבע עשרה , בתשובה על " שאלון פסיכולוגי " שהוגש לכל תלמידי הגימנסיון ענתה על השאלה "באיזה מקצוע תרצה לעסוק בעתיד "? במילים : "רוצה אני בעתיד להיות סופרת , " ועל השאלה : "מדוע "? ענתה : "ראשית , מפני שקשה לי לא לכתוב , לי בתור פרט , ושנית אני יודעת לפי עצמי כמה עונג ותועלת יכול להביא הספר [ ... ] ואני רציתי להיות מקלה [ את ] צער [ ו של ה ] אחר ונותנת מענה על שאלות הלב והמוח . " הספרות מוגדרת כאן גם כעונג פרטי ותרפיה עצמית לכותב , וגם כשליחות מועילה לטובת הקורא , שהוא ה " אחר , " היא נועדה להקל את צערו ולתת מענה לשאלות המציקות לו . שנה לאחר מכן כתבה : "אני רוצה להיות סופרת , בכל זאת בזה אני תולה את עתידי ואת כל חיי , זוהי מטרתי היחידה , ואם אני לא אגיע אליה , אם אין לי כישרון , אז אחת היא לי מה שהחיים יעשו ממני " ( יומן , . ( 3 . 9 . 1926 בגיל זה התייחסה לכתיבתה כאל משימה שיש "להספיק " למלאה ו"להתקד...
אל הספר