לאה גולדברג הייתה בת שמונה כשהמשפחה חזרה לקובנה מהגלות ברוסיה בסתיו . 1919 באותה חצר שכרה עתה דירה גם משפחתה של מינה גולדברג , בת גילה של לאה . מינה סיפרה על התרשמותה מלאה גולדברג באותה עת : לפני שהכרתי אותה שמעתי על ילדה מחברת שירים שעתידה להיות משוררת מפורסמת . כשהכרתיה ראיתי לפני ילדה רצינית מאד , קמעה עצבנית , חולמנית , מנומסת ואחראית עד להפרזה אך תמימה מאד , ושונה מיתר הילדות . היא חזרה מרוסיה ספוגה רשמי טבע וחוויות , והרבתה לספר על חייה ועל התלאות שפקדו את משפחתה ברוסית רהוטה . שקועה הייתה בחלומות , הייתה בעלת דמיון פורה וכושר התלהבות . סלדה מלכלוך , מריחות , מהרמת קול ומכל גילוי של המוניות . הייתה מדקלמת שירי עם רוסיים שאהבה , ואף את שיריה שחיברה , כמובן ברוסית ( נערות עבריות , עמ ' . ( 272 בני המשפחה חזרו לגור באותה דירה שבה גרו לפני הגירוש , דירה בת חדר אחד גדול מחולק על ידי פרגודים וארונות , ואליהם הצטרפה אחות האב , דינה . המצב הכלכלי נעשה קשה בעקבות מחלתו של האב . האם יצאה לעבוד והגישה בקשה להנחה בשכר הלימוד . "כשאני צריכה לבקש איזו פרוטה אני מוכנה להרוג את עצמי , איני יכולה...
אל הספר